החודש האחרון לווה בלא מעט סיפורי הצלחה של תלמידים המתאמנים בחוג קרב מגע ברעננה.
הסיפור הראשון הוא של ילד בכיתה ב' שנחנק בחביקת צוואר מאחור על ידי ילד בכיתה ו', ובאמצעות התרגיל שלמד בשיעור הצליח להשתחרר ולנטרל את הילד בכיתה ו', ולהינצל. לגישתי אלמלא הידע בקרב מגע היינו זוכים לשמוע על ילד שנחנק למוות.
הסיפור השני הוא של ילד בכיתה ד' שהצליח להשתחרר מתפיסת ידיים, ולהתגונן כנגד ילד אחר שהתקיף אותו, תוך שהוא מגלה שליטה עצמית, ולא פוגע בילד אחר בצורה קשה.
הסיפור השלישי הוא של נער בכיתה י"ב שזכה לתפיסת חולצה אגרסיבית, הצליח להשתחרר באמצעות התרגיל, וגרם לצד השני להפסיק להתפרע.
והסיפור הרביעי הוא סיפור הצלחה מסוג אחר, של מבוגר המתאמן אצלי בחוג קרב מגע כבר שלוש שנים, ומשתתף באופן קבוע בשיעורי הקרבות הנערכים בימי רביעי ברעננה. אותו מבוגר עבר ניתוח לפני מספר חודשים שגרם לפגיעה משמעותית בכושר הגופני שלו. לא מעט מבוגרים אחרים היו מוותרים על שיעורי הקרבות, אבל הוא עשוי מחומרים אחרים. ראשית הוא ניסה לשפר את הכושר הגופני שלו באמצעות ריצות, אולם הדבר לא הועיל הרבה, ואז לאחר ייעוץ עמי, המלצתי לו להתחיל בריצות אינטרווליות שידמו את שיעור הקרבות, כלומר שתי דקות ריצת ספרינט ודקה מנוחה, במשך שמונה סיבובים. התוצאות של אימון זה היו מרשימות. ממתאמן שבקושי מצליח לעמוד בשלושה סיבובים, למתאמן שעומד בקלות בשישה סיבובים. הסיפור הזה טומן בחובו, מסר חשוב של נחישות והעדר ויתור עצמי. הרבה אנשים בוחרים לראות בקושי מסוים כמכשול שאין לעברו, אבל הוא בוחר לראות בקושי הזדמנות לשפר את עצמו. אני מעריך את אותו תלמיד בצורה בלתי רגילה, על הנחישות והעדר הויתור העצמי. כמובן שאני מצפה זאת מכל תלמידי, ואני מקווה שהסיפור שלו יגרום להשראה בקרב כולנו.
בקרוב מאוד יועלו תמונות מהסמינרים בחנוכה, ומשאר האימונים. מעט סבלנות ואני מבטיח לעלות הכל.
